"יניב" הפצחן הישראלי הראשון

ב-4 ביוני, 1984, בעמוד אחרון של העיתון “ידיעות אחרונות” התפרסמה ידיעה, כי מורה למתמטיקה מעפולה ויבואן לאלקטרוניקה מחיפה נעצרו בארצות הברית, בעקבות נסיון להבריח סמים, כך על-פי דובר משטרת ניו-יורק. ידיעה זו נשלחה מכתב המערכת בארה"ב, יעקב אילון.

בשנים אלו האינטרנט ממש בחיתוליו-עד לא קיים, וממש לא דומה למה שאנחנו מכירים היום. בדרך כלל רק אוניברסיטאות, מוסדות גדולים והצבא היו מחוברים לאינטרנט בזמנו. כל השאר עשו שימוש ברשתות קטנות יותר שהיו מתקשרות אחת עם השניה (אם כי לרוב עצמאיות) על-פי צורך או בשעות קבועות בכדי להעביר מידע באצווה. בישראל פעלו מספר רשתות לאורך השנים, אך הגדולה ביותר בשנים אלו הייתה ישראנט, חברה בת של בזק, שהיו לה שלוחות בארץ ובעולם, מה שאפשר לכתבים של “ידיעות אחרונות” בחו"ל להעביר הודעות (סוג של אימייל) דרך ישראנט לדסק בארץ.

דב אלפון, כתב בשבועון “כותרת ראשית”, כתב על שארע, בכתבה מה-2 ביולי, 1986. בזמנו, שכן הפורץ למעשה קטין, דב מכנה אותו “יניב” בכדי לא לחשוף את שמו האמיתי, ושיהיה לקוראים יותר קל להזדהות עם הדמות, אבל יניב אינו באמת ילד רגיל, עוד על כך בהמשך.

הפריצות בישראנט נמשכו שנים רבות - אולי אפילו עד היום האחרון שבו הרשת לבסוף נעלמה. להלן מספר דוגמאות:


מקור: עיתון “חדשות”, 8 ספטמבר, 1991


מקור: עיתון “מעריב”, 8 ספטמבר, 1991


מקור: עיתון “חדשות”, 29 ינואר, 1992


מקור: עיתון “חדשות”, 2 יוני, 1992

בפוסט של זאב גלילי, האנק נוסבכר מתאר איך (להבנתו) הפריצה התבצעה; למעשה “יניב” ביצע brute-force על יוזרים שהססמה שלהם זהה לשם משתמש שלהם - שזו גם הברירת מחדל במערכת, וכנראה שאין אילוץ להחליף ססמה, כך הוא הצליח להשיג גישה למשתמש של יעקב אילון וכנראה למשתמשים נוספים אחרים שעזרו בלהקשות את ההתחקות אחריו.

“יניב” הוא למעשה יהל בן דויד, ילד חובב מחשבים וטכנולוגיה שכנראה הגזים קצת בהתנקמות שלו במורה למתמטיקה. בשנים אלו אין עדיין את “חוק המחשבים” (החוק נחקק ב-1995), אבל עדיין נתפס ונשפט, לפי דבריו העונש שקיבל מהשופט היה לסיים את המערכת שכתב שנועדה לעזור לחירשים לדבר באמצעות טקסט.

ככל הידוע לי, זו העדות המוקדמת ביותר שיש לה תיעוד לעבירות מחשב, בתקופה שקדמה למִרְשֶׁתֶת ולחוק המחשבים שנחקק רק ב-1995. אני בטוח שהיו אירועים קודמים שניתן לייחס להם פצחנות או פרצנות בחברה הישראלית, איך אלו לא זכו לכל סיקור ונעלמו מדפי ההיסטוריה…

מקורות:

https://www.nli.org.il/he/newspapers/kotert/1986/07/02/01/article/22

לייק 1

אחלה פיסת היסטוריה!
חבל שאין בישראל יותר הפצה של סיפורים בסגנון הזה, שההיסטוריה הזו לא תמחק…