Linux® הוא מערכת הפעלה קוד פתוח. מערכת הפעלה היא התוכנה שמנהלת ישירות את הציוד והמשאבים של המערכת, כמו יחידת העיבוד המרכזית (CPU), הזיכרון (RAM) והאחסון (HDD). מערכת ההפעלה נמצאת בין היישומים והציוד ויוצרת את החיבורים בין כל התוכנות שלך והמשאבים הפיזיים שעושים את העבודה.
לינוקס (Linux) כמו Windows, iOS ו־Mac OS, והוא מערכת הפעלה. למעשה, אחת מהפלטפורמות הפופולריות ביותר בעולם, Android, מופעלת על ידי מערכת הפעלה Linux. ללא מערכת ההפעלה (OS), התוכנה לא הייתה פועלת.
מערכת ההפעלה Linux כוללת מספר רכיבים שונים:
1. Bootloader: תוכנת הניהול של תהליך האתחול של המחשב שלך. עבור רוב המשתמשים, זה יהיה פשוט מסך רפלקס שמופיע ובסופו יעלם כדי לאתחל את מערכת ההפעלה.
2. Kernel: זהו הרכיב היחיד במערכת הכולה שבאמת נקרא ‘לינוקס’. הקרנל הוא ליבת המערכת וניהולת את המעבד (CPU), הזיכרון והתקנים פריפריאליים. הקרנל הוא הרמה הנמוכה ביותר של המערכת ההפעלה.
3. מערכת האתחול: זהו מערכת משנה שמאתחלת את אזור המשתמש ואחראית לשליטה על הדמונים. אחת ממערכות האתחול הכי נפוצות היא systemd, שגם קוראת לעצמה סוג של מערכת הפעלה ראשונית שמנהלת את תהליך האתחול, פעם אחת האתחול הראשוני נמסר מהבוטלודר.
4. דמונים: אלו הם שירותים רקע (הדפסה, צליל, סידור זמנים וכו’) שאוותר מתחילת האתחול או לאחר התחברותך לשולחן העבודה.
5. שרת גרפי: זוהי מערכת משנה שמציגה את הגרפיקה על המסך שלך. נקרא גם שרת X או פשוט X.
6. סביבת שולחן עבודה: זהו החלק שבו המשתמשים בפועל מתקשרים. ישנן רבות סביבות שולחן עבודה לבחירה (GNOME, Cinnamon, Mate, Pantheon, Enlightenment, KDE, Xfce, ועוד). כל סביבת שולחן עבודה כוללת אפליקציות מובנות (כמו מנהלי קבצים, כלים להגדרה, דפדפני אינטרנט ומשחקים).
7. אפליקציות: סביבות השולחן העבודה אינן מציעות את כל רכיבי האפליקציות. כמו Windows ו־macOS, גם Linux מציע אלפי כותרי תוכנות איכותיות שניתן למצוא ולהתקין בקלות. רוב ההפצות המודרניות של Linux (עוד על כך למטה) כוללות כלים דומים לחנות האפליקציות שמרכזים ומפשיטים את התקנת האפליקציות. לדוגמה, ב Ubuntu Linux יש מרכז תוכנות Ubuntu (גרסה מותאמת מחדש של GNOME Software) שמאפשר לך לחפש במהירות בין אלפי האפליקציות ולהתקין אותן ממקום מרכזי אחד.
מהו שורת פקודה?
שורת הפקודה היא הגישה הישירה שלך למחשב. זו המקום שבו אתה מבקש מתוכנות לבצע פעולות חומרה שממשקי משתמש גרפיים (GUIs) של נקודה-ולחץ פשוט לא יכולים לבקש.
שורות הפקודה זמינות במגוון מערכות ההפעלה - סגורות או קוד פתוח. אך כל כך נפוצות הן קשורות בדרך כלל ללינוקס, משום ששורות הפקודה והתוכנה קוד פתוח מעניקים למשתמשים גישה לא מוגבלת למחשב שלהם.
איך עובדת מערכת ההפעלה של לינוקס?
דמיינו מערכת הפעלה כמו מנוע לרכב. מנוע יכול לרוץ לבדו, אך הוא מפעיל רכב רק כאשר מחובר להילוכים, צירים וגלגלים. ללא הפעלת המנוע בצורה תקינה, שאר הרכב לא יתפקד.
לינוקס פותח כדי להיות דומה ליוניקס, אך התפתח כדי לרוץ על מגוון רחב של חומרה מטלפונים ועד מחשבים ענקיים. כל מערכת ההפעלה המבוססת על לינוקס כוללת את ליבת הקוד הפתוח של לינוקס - המנהלת משאבי חומרה - וסט של חבילות תוכנה שמהוות את שאר המערכת ההפעלה. ארגונים יכולים גם לבחור להפעיל את מערכת ההפעלה של לינוקס על שרת לינוקס.
המערכת ההפעלה כוללת מספר רכיבי ליבה משותפים, כמו כלי GNU, בין השאר. כל אלה נותנים למשתמש דרך לנהל את המשאבים המסופקים על ידי הליבה, להתקין תוכנה נוספת, להגדיר הגדרות ביצועים ואבטחה, ועוד. כל כלי אלה המאוחדים יחדיו מהווים את המערכת ההפעלה הפונקציונלית. מאחר ולינוקס הוא מערכת הפעלה קוד פתוח, סימונים של תוכנות יכולים להשתנות בין הפצות הלינוקס.
אנו משתמשים בלינוקס מספר סיבות:
1. יציבות ואמינות: לינוקס ידועה ביציבותה ואמינותה. היא פחות נוטה להתהפכויות ושגיאות בהשוואה למערכות ההפעלה האחרות.
2. אבטחה: לינוקס היא בטחונית יותר ממערכות ההפעלה האחרות מבחינה יסודית. המערכת החזקה שלה להרשאות וניהול זכויות משתמש עוזרת להגן מפני תוכנות זדוניות, וירוסים ואיומי אבטחה אחרים.
3. התאמה אישית: לינוקס מציעה אפשרויות התאמה מקיפות. המשתמשים יכולים לבחור מבין מגוון של הפצות (דיסטרו) שמותאמות לצרכים והעדפות שונות. בנוסף, המשתמשים יכולים להתאים אישית את סביבת השולחן, חבילות התוכנה וההגדרות המערכתיות כדי להתאים אותם לדרישותיהם המסוימות.
4. קוד פתוח: לינוקס היא קוד פתוח, מה שאומר שקוד המקור שלה זמין לציבור בחינם. זה מעודד שיתוף פעולה וחדשנות בתוך קהילת הלינוקס, ומוביל לשיפור ופיתוח מתמיד של מערכת ההפעלה.
5. עלות: לינוקס בדרך כלל זמין בחינם לשימוש, מה שמפחית באופן משמעותי את העלויות הפעלה, במיוחד לעסקים וארגונים. אין דמי רישיון המקושרים ללינוקס, ורבות מההפצות הפופולריות של לינוקס מציעות עדכונים ותמיכה חינמית.
6. ביצועים: לינוקס ידועה בביצועיה הגבוהים, בעיקר במערכות שרתים. היא מנהלת בצורה יעילה משאבי מערכת, ובכך יוצרת זמני תגובה מהירים וביצועים כלליים טובים יותר בהשוואה למערכות ההפעלה האחרות.
7. תמיכת קהילה: קהילת הלינוקס רחבה ופעילה, ומספקת תיעוד מקיפה, פורומים ומשאבים מקוונים רבים לעזרה ותמיכה. תמיכה חזקה זו מבטיחה שהמשתמשים יכולים למצוא פתרונות לבעיותיהם בקלות וביעילות.
בסך הכול, הגמישות, האבטחה והיעילות של לינוקס הופכים אותו לבחירה מושכת עבור אנשים, עסקים וארגונים שמחפשים מערכת הפעלה אמינה ויעילה.
המונח “GNU/Linux” מקורו בשיתוף פעולה בין פרויקט GNU וקרנל ה-Linux. הנה הסיפור:
בראשית שנות ה-80, ריצ’רד סטולמן הקים את פרויקט GNU עם המטרה ליצור מערכת הפעלה חופשית בסגנון UNIX. סטולמן וצוותו פיתחו מספר רב של רכיבים חיוניים למערכת זו, כולל מהדר (GCC), עורך טקסט (Emacs) וכלים שונים. מכל זאת, חסר להם קרנל - הרכיב המרכזי שמתממש עם החומרה ומנהל משאבי מערכת.
באותו זמן, בשנת 1991, לינוס טורוולדס, סטודנט למדעי המחשב פיני, השיק את קרנל ה-Linux כתוכנה קוד פתוח. טורוולדס פיתח את Linux באופן עצמאי מפרויקט GNU, אך הקרנל שלו התאים לפילוסופיה של GNU של תוכנה חופשית.
כאשר טורוולדס שילב את קרנלו עם רכיבים של GNU, יצר מערכת הפעלה מושלמת. במקרה הזה, זה היה נפוץ להפנות למערכת כולה פשוט כ-“Linux”, ולהתעלם מתרומתם של GNU.
ריצ’רד סטולמן והקרן לתוכנה חופשית עודדו להכרה בתרומתו של פרויקט GNU למערכת. הם טענו כי מאחר ורכיבי GNU היו חיוניים לפונקציונליות המערכת והתאימו לפילוסופיה של GNU, המערכת צריכה להתייחס אליה כ-“GNU/Linux” כדי להכיר תרומת שני הפרויקטים, GNU ו-Linux.
הדיון על תקנות השם נמשך עד היום. בעוד שחלק מהאנשים מתייחסים למערכת ההפעלה כ-“GNU/Linux” כדי להדגיש את תרומתו של פרויקט GNU, אחרים ממשיכים להשתמש בשם “Linux” כתיאור קצר ונוח יותר. בלתי תלוי בשם…
תוכנה פתוחה:
לינוקס משופץ גם תחת רישיון של תוכנה פתוחה. תוכנה פתוחה עוקבת אחר עשרת העקרונות הבסיסיים הבאים:
החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה.
החופש ללמוד איך התוכנה פועלת, ולשנות אותה כך שתעשה מה שתרצה.
החופש להפיץ עותקים כדי לעזור לשכן שלך.
החופש להפיץ עותקים של הגרסאות ששינית לאחרים.
נקודות אלו חיוניות להבנת הקהילה שעובדת ביחד ליצירת פלטפורמת הלינוקס. ללא ספק, לינוקס הוא מערכת הפעלה שהיא “על ידי האנשים, עבור האנשים”. עקרונות אלו הם גם גורם מרכזי למה רבים בוחרים בלינוקס. זה עניין של חופש וחופש השימוש וחופש הבחירה.
מהו “הפצה” - (distribution)?
לינוקס מגיע במספר גרסאות שונות שתואמות לכל סוג של משתמש. ממשתמשים חדשים ועד משתמשים מנוסים ביותר, תמצאו “טעמי” של לינוקס התואמים לצרכים שלכם. גרסאות אלו נקראות הפצות (או, בפועל הקצר, “דיסטרו”). כמעט כל הפצה של לינוקס ניתן להורדה בחינם, לשריפה על דיסק (או מחצבת USB), ולהתקנה (על כמה מחשבים שתרצו).
הפצות לינוקס פופולריות כוללות:
- LINUX MINT
- MANJARO
- DEBIAN
- UBUNTU
המקוריים: